זיכרון דברים נוחתם לרוב על שולחן במטבח, בלי עורך דין, כדי לסגור את העסקה לפני שמישהו מתחרט. בית המשפט מתייחס אליו כאל חוזה מחייב כשהוא מכיל את הפרטים המהותיים.
מתי הוא מחייב
כשיש בו זיהוי הצדדים, זיהוי הנכס, המחיר ומועד המסירה. המשפט ״הצדדים יחתמו חוזה מפורט בהמשך״ לא מבטל את התוקף, הוא רק מסמן כוונה.
מה חסר בו תמיד
- מצב זכויות מעודכן מהטאבו
- עיקולים, משכנתאות והערות אזהרה
- חלוקת מס שבח ומס רכישה
- מנגנון למצב שבו המשכנתא לא מאושרת
- פיצוי מוסכם בגין הפרה
הסיכון המעשי
רוכש שחתם וגילה אחר כך עיקול על הנכס מוצא עצמו בין שתי אפשרויות גרועות: לנסות להשתחרר ולשלם פיצוי, או להמשיך עסקה שהוא לא רצה.
מה כן אפשר לעשות
אם חייבים לעגן משהו במקום, עדיף מסמך קצר שכותב במפורש שהוא אינו חוזה מחייב ומותנה בבדיקות. אנחנו מנסחים מסמך כזה תוך יום עבודה.
