רוב האנשים שפונים אלינו בנושא התנגדות לצוואה מגיעים עם תחושת עוול חזקה מאוד ועם מעט מאוד ראיות. בית המשפט לא בוחן אם החלוקה היא הוגנת. הוא בוחן אם המסמך משקף את רצונו החופשי של המוריש בעת שהוא נחתם. זה הפער הגדול בין התחושה לבין מה שצריך להוכיח.
מי רשאי להגיש התנגדות
רשאי להגיש התנגדות כל מי שיש לו עניין בעיזבון. בפועל מדובר ביורשים על פי דין שנדחו בצוואה, ביורשים לפי צוואה קודמת שבוטלה, ולעיתים בנושים. העובדה שאדם טיפל במוריש שנים לא מקנה לו מעמד, אלא אם כן הוא נמנה על אחת הקבוצות האלה.
ארבע עילות ההתנגדות המרכזיות
פגם בכושר המשפטי. הטענה היא שהמוריש לא הבין את מהות המסמך בעת החתימה. ההכרעה נופלת כמעט תמיד על התיק הרפואי של אותו חודש, לא על עדות של בני משפחה.
השפעה בלתי הוגנת. כאן בודקים תלות של המוריש במי שנהנה מהצוואה: תלות פיזית, כלכלית או נפשית. שינוי חד לעומת צוואה קודמת מחזק מאוד את הטיעון.
פגם צורני. חסר בעדים, בחתימה או בתאריך. חלק מהפגמים ניתנים לריפוי כשבית המשפט משתכנע באמיתות המסמך, וחלקם מפילים אותו.
מעורבות נהנה. מי שנהנה מהצוואה היה מעורב בעריכתה או בהחתמתה. זו העילה השכיחה ביותר וגם הקלה ביותר להוכחה, כי היא מתבססת על עובדות ולא על מצב נפשי.
לוחות הזמנים חשובים מהטיעונים
החלון להגשת התנגדות קצר ותלוי בשלב שבו נמצאת הבקשה לקיום הצוואה. במרבית המקרים מדובר בשבועות. לכן הדבר הראשון שאנחנו בודקים הוא התאריכים, עוד לפני שאנחנו בודקים אם יש עילה.
מה כדאי לעשות בשבועיים הראשונים
- לבקש עותק של הבקשה לצו קיום שהוגשה לרשם לענייני ירושה
- לאסוף את התיק הרפואי של שנתיים שלפני החתימה
- לאתר צוואות קודמות, גם טיוטות
- לשמור התכתבויות שמעידות על מעורבות בעריכה
- לא לפנות ליורשים האחרים לפני ייעוץ
מסלול הסכמי כחלופה
הליך התנגדות מלא נמשך שנה עד שלוש שנים ועולה כסף. בחלק ניכר מהמקרים עדיף לנסות הסכם חלוקה מוקדם, כשהצדדים עדיין מדברים. אנחנו תמיד בודקים קודם את המסלול הזה.
